מילון מונחים בעולם התעסוקה: כל המושגים שמחפשי עבודה פוגשים

תכנון והכנהעודכן אוקטובר 20268 דקות קריאה11 מקורות ממשלתיים

עולם התעסוקה מדבר בשפה משלו. מגייסים אומרים "סינון ראשוני", תלוש השכר מדבר על "ברוטו" ו"נטו", והביטוח הלאומי מזכיר "תקופת אכשרה". המילון הזה מסדר את המושגים לפי נושאים, כדי שתוכלו להבין בדיוק מה אומרים לכם ולהתנהל בביטחון מול מעסיקים, מגייסים וגופים ממשלתיים.

גיוס, מיון והשמה

גיוס (Talent Acquisition): התהליך שבו ארגון מאתר, מושך ומקבל עובדים חדשים, מפרסום המשרה ועד קבלת ההחלטה.

מגייס או מגייסת (Recruiter): איש מקצוע שאחראי על איתור מועמדים, סינון קורות חיים ותיאום שלבי המיון. יכול לעבוד בתוך הארגון או בחברת השמה.

השמה: חיבור בין מועמד למשרה. שירות התעסוקה, חברות השמה ולוחות דרושים כמו לוח המשרות של מובטל (נפתח בלשונית חדשה) עוסקים בהשמה.

תיאור משרה (Job Description): מסמך או מודעה שמפרטים את תחומי האחריות, הדרישות והתנאים של התפקיד. המקור הכי טוב למילות מפתח לקורות החיים. ראו מילות מפתח בקורות חיים.

דרישות חובה ודרישות יתרון: דרישות חובה הן תנאים הכרחיים לתפקיד, ודרישות יתרון מחזקות את המועמדות אבל אינן תנאי.

תנאי סף: במכרזי שירות המדינה, הדרישות המינימליות שחייבים לעמוד בהן כדי שהמועמדות תיבדק בכלל, כמו השכלה או שנות ניסיון.

מכרז פומבי, פנימי ובין משרדי: סוגי מכרזים בשירות המדינה. פומבי פתוח לכל מי שעומד בתנאי הסף, פנימי מיועד לעובדי המשרד, ובין משרדי לעובדי מדינה ממשרדים שונים. ראו משרות בשירות המדינה.

מערכת סינון אוטומטית (ATS): תוכנה שמעסיקים משתמשים בה כדי לקלוט ולסנן מועמדויות לפי מילים ונתונים. כדי לוודא שקורות החיים קריאים למערכות כאלה, אפשר להיעזר בבדיקת קורות חיים חינמית ב MyCV (נפתח בלשונית חדשה).

סינון ראשוני (Screening): השלב הראשון בתהליך, שבו בודקים קורות חיים ולעתים מקיימים שיחת טלפון קצרה.

ראיון התנהגותי: ראיון שבו מבקשים מהמועמד דוגמאות ממקרים אמיתיים מהעבר, כדי ללמוד איך הוא פועל בפועל.

מכון מיון: גוף חיצוני שמעסיקים נעזרים בו לאבחון מועמדים, באמצעות מבחנים, ראיונות וסימולציות. לפי הרשות להגנת הפרטיות, מכון מיון רשאי לאסוף רק מידע רלוונטי לתפקיד. ראו מבחני מיון ופרטיות.

מרכז הערכה (Assessment Center): יום מיון שמשלב כמה כלים, כמו סימולציות, דינמיקה קבוצתית וראיונות, ונבחן בו על ידי כמה מעריכים.

הצעת עבודה (Job Offer): ההצעה הרשמית של המעסיק, שכוללת תפקיד, שכר ותנאים. כדאי לבדוק אותה לפני חתימה, כמו שהסברנו במדריך בדיקת הצעת עבודה.

קליטה (Onboarding): התהליך שבו עובד חדש מצטרף לארגון: מסמכים, הדרכה, חפיפה והיכרות עם הצוות.

חפיפה: תקופה שבה עובד חדש לומד את התפקיד מעובד אחר, לעתים בתחילת העבודה או לפני עזיבה של עובד ותיק.

שוק העבודה הנסתר: משרות שמתמלאות דרך היכרות והמלצות, לפני שהן מתפרסמות או בלי שיתפרסמו. ראו רשת קשרים ולינקדאין.

שכר ותלוש

שכר ברוטו: השכר לפני ניכויים, כלומר לפני מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות והפרשות לפנסיה.

שכר נטו: הסכום שנכנס בפועל לחשבון הבנק, אחרי כל הניכויים.

עלות מעסיק: הסכום הכולל שהמעסיק משלם בעבור העובד, כלומר שכר ברוטו ועוד ההפרשות והתשלומים של המעסיק.

תלוש שכר: מסמך שהמעסיק חייב למסור לעובד לפי חוק הגנת השכר, עם פרטי השכר, הניכויים וההפרשות. לפי החוק, יש למסור אותו לכל המאוחר ביום התשיעי שאחרי מועד תשלום השכר.

שכר מינימום: השכר הנמוך ביותר שמותר לשלם לפי החוק. לפי נתוני הביטוח הלאומי, מאפריל 2026 הוא עומד על 6,443.85 שקלים לחודש למשרה מלאה. לבני נוער נקבע שכר מינימום לפי גיל.

עובד במשכורת ועובד בשכר: במונחי החוק, עובד במשכורת מקבל שכר חודשי, ועובד בשכר מקבל שכר לפי שעה או לפי יום. ההבחנה משפיעה למשל על הודעה מוקדמת ועל פיצויי פיטורים.

שעות נוספות: שעות עבודה מעבר למכסה היומית או השבועית שנקבעה בחוק שעות עבודה ומנוחה, שמזכות בתשלום מוגבר.

היקף משרה: החלק של המשרה ממשרה מלאה, כמו משרה מלאה, חצי משרה או שליש משרה. זכויות רבות מחושבות באופן יחסי להיקף המשרה.

חבילת תגמול (Compensation Package): כל מה שהעובד מקבל: שכר, תנאים סוציאליים, החזרי הוצאות והטבות נוספות.

תנאים סוציאליים

תנאים סוציאליים: הזכויות שמעבר לשכר הבסיס, כמו פנסיה, חופשה שנתית, דמי הבראה, ימי מחלה והחזר הוצאות נסיעה.

הפרשות פנסיוניות: סכומים שהעובד והמעסיק מפרישים כל חודש לקרן פנסיה או לקופה אחרת. ההסדר מבוסס על צו ההרחבה לפנסיית חובה, ושיעורי ההפרשה נקבעים בו.

רכיב פיצויים: החלק מהפרשות המעסיק שנועד לפיצויי פיטורים, ומופקד בקופה של העובד.

קרן השתלמות: חיסכון לטווח בינוני שהעובד והמעסיק מפרישים אליו. היא אינה חובה לפי חוק כללי, ונקבעת לרוב בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה ענפי או בחוזה אישי.

חופשה שנתית: ימי חופשה בתשלום שמספרם נקבע לפי הוותק. לפי משרד העבודה, עובד בשבוע של חמישה ימים זכאי לפי החוק לשנים עשר ימי עבודה בשנה בחמש השנים הראשונות, ומספר הימים עולה עם הוותק.

דמי הבראה (קצובת הבראה): תשלום שנתי לעובדים שהשלימו שנת עבודה. לפי משרד העבודה, מספר הימים נקבע לפי ותק, החל מחמישה ימים בשנה הראשונה, והזכות לא מותנית ביציאה בפועל לנופש.

החזר הוצאות נסיעה: השתתפות המעסיק בעלות הנסיעה לעבודה, בגובה מחיר הנסיעה המוזל בתחבורה ציבורית או כרטיס חופשי חודשי, עד סכום מרבי ליום שנקבע בצו הרחבה.

ימי מחלה: ימים שבהם עובד נעדר בגלל מחלה ומקבל דמי מחלה לפי החוק, בכפוף לאישור מחלה.

ותק: משך העבודה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה. ממנו נגזרות זכויות רבות, כמו חופשה, הבראה והודעה מוקדמת.

יחסי עבודה וחוזים

הודעה על תנאי עבודה: מסמך בכתב שהמעסיק חייב למסור לעובד לפי חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה, לא יאוחר משלושים יום מתחילת העבודה, ולעובד שטרם מלאו לו 18 בתוך שבעה ימים.

חוזה עבודה אישי: הסכם בין העובד למעסיק שקובע את התנאים. הוא לא יכול לגרוע מזכויות המינימום שבחוק.

הסכם קיבוצי: הסכם בין ארגון עובדים למעסיק או לארגון מעסיקים, שקובע תנאי עבודה לקבוצת עובדים.

צו הרחבה: צו של שר העבודה שמחיל הוראות מהסכם קיבוצי על ענף שלם או על כל המשק, גם על מי שלא היה צד להסכם. כך נקבעו למשל דמי הבראה, החזר נסיעות ופנסיית חובה.

זכויות מינימום: הזכויות שקבועות בחוק ובצווי הרחבה. משרד העבודה מדגיש שייתכנו זכויות נוספות מכוח הסכם קיבוצי או חוזה אישי.

קבלן כוח אדם: גוף שמעסיק עובדים ומציב אותם אצל מעסיק אחר, שנקרא המעסיק בפועל. לפי משרד העבודה, ככלל אין להעסיק עובד דרך קבלן כוח אדם יותר מתשעה חודשים רצופים, ואסור לגבות מהעובד תשלום על השירות.

מעסיק בפועל: הארגון שבו עובד קבלן עובד בפועל. במקרים מסוימים הוא אחראי לזכויות שקבלן כוח האדם לא שילם.

עבודה במשמרות: העסקה בשעות משתנות לאורך היממה, לפי סידור עבודה.

עבודה היברידית ועבודה מרחוק: שילוב של עבודה מהמשרד ומהבית, או עבודה מלאה מהבית.

חל"ת (חופשה ללא תשלום): תקופה שבה העובד לא עובד ולא מקבל שכר, אבל יחסי העבודה נמשכים.

יום ניסיון: יום עבודה לבחינת התאמה. לפי משרד העבודה, עובד זכאי לשכר על ימים שבהם עבד.

סיום העסקה

שימוע: הליך שבו העובד מקבל הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני החלטה על פיטורים. נציבות שירות המדינה מגדירה אותו כתנאי לפיטורים הוגנים.

הודעה מוקדמת: הודעה בכתב ומראש על סיום העבודה, מצד המעסיק או מצד העובד. משך ההודעה נקבע לפי ותק וסוג השכר. ראו הודעה מוקדמת.

פיצויי פיטורים: תשלום לעובד שפוטר אחרי שנת עבודה לפחות, בגובה שכר חודש לכל שנת עבודה לעובד במשכורת. ראו פיצויי פיטורים.

התפטרות בדין מפוטר: התפטרות שהחוק רואה בה פיטורים לעניין פיצויים, למשל בגלל הרעה מוחשית בתנאים או מצב בריאותי.

פדיון חופשה: תשלום בעבור ימי חופשה שנצברו ולא נוצלו, שמשולם בסיום העבודה.

מכתב סיום העסקה: מסמך שבו המעסיק מאשר את תקופת העבודה ואת מועד סיומה. הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה עשויים לבקש אותו לצורך דמי אבטלה.

גופים, הטבות ותוכניות

שירות התעסוקה: הגוף הממשלתי שמרשם דורשי עבודה, מציע משרות, ייעוץ והכשרות. ההרשמה אליו היא תנאי לדמי אבטלה. ראו הרשמה לשירות התעסוקה.

דמי אבטלה: גמלה מהביטוח הלאומי למי שהפסיק לעבוד ונרשם בשירות התעסוקה, בכפוף לתנאים. ראו דמי אבטלה.

תקופת אכשרה: מספר חודשי העבודה המינימלי שנדרש לזכאות. בדמי אבטלה, לפי הביטוח הלאומי, ככלל 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים שלפני ההרשמה.

הצעת עבודה מתאימה: הצעה של שירות התעסוקה שמתאימה לכישורים ולמצב של דורש העבודה. סירוב לה עלול לפגוע בדמי האבטלה.

הכוונה תעסוקתית: ייעוץ מקצועי שעוזר לבחור כיוון תעסוקתי, לרוב בחינם במסלולים ממשלתיים. ראו הכוונה תעסוקתית.

הכשרה מקצועית ושובר הכשרה: לימוד מקצוע בפיקוח משרד העבודה, ולעתים במימון חלקי באמצעות שובר לאוכלוסיות יעד. ראו הכשרה מקצועית.

מענק עבודה (מס הכנסה שלילי): מענק שנתי של רשות המסים לעובדים ועצמאים בעלי הכנסה נמוכה שעומדים בתנאי הזכאות. מגישים בקשה בכל שנה.

עבודה מועדפת (עבודה נדרשת): עבודה בענפים שהמדינה מעודדת, שמזכה חיילים משוחררים במענק מהביטוח הלאומי אחרי שישה חודשים מלאים. ראו חיילים משוחררים.

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה: הגוף הממשלתי שאוכף את איסור ההפליה בעבודה ומטפל בפניות. ראו הפליה בקבלה לעבודה.

התאמות במקום העבודה: שינויים בסביבה, בשעות או בנהלים שמאפשרים לאדם עם מוגבלות לעבוד. לפי החוק, המעסיק חייב בהן, אלא אם מדובר בנטל בלתי סביר. ראו עבודה ומוגבלות.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין שכר ברוטו לשכר נטו?

ברוטו הוא השכר לפני ניכויים, ונטו הוא הסכום שנכנס בפועל לחשבון אחרי מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות והפרשות לפנסיה.

מה זה צו הרחבה?

צו של שר העבודה שמחיל הוראות מהסכם קיבוצי על ענף שלם או על כל המשק, כמו דמי הבראה, החזר נסיעות ופנסיית חובה.

מה זה תקופת אכשרה?

מספר חודשי העבודה המינימלי שנדרש כדי להיות זכאי לגמלה. בדמי אבטלה, ככלל 12 חודשים מתוך 18 החודשים שלפני ההרשמה לשירות התעסוקה.

מקורות

1. משרד העבודה: חופשה שנתית (נפתח בלשונית חדשה)
2. משרד העבודה: קצובת הבראה (דמי הבראה) (נפתח בלשונית חדשה)
3. משרד העבודה: החזר הוצאות נסיעה (נפתח בלשונית חדשה)
4. משרד העבודה: הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות (נפתח בלשונית חדשה)
5. משרד העבודה: העסקה באמצעות קבלן כוח אדם (נפתח בלשונית חדשה)
6. משרד העבודה: הודעה בדבר תנאי עבודה (נפתח בלשונית חדשה)
7. הביטוח הלאומי: תנאי הזכאות לדמי אבטלה (נפתח בלשונית חדשה)
8. הביטוח הלאומי: חוק הגנת השכר (נפתח בלשונית חדשה)
9. נציבות שירות המדינה: אוגדן הנחיות למועמדים (נפתח בלשונית חדשה)
10. Gov.il: הגשת בקשה למענק עבודה (נפתח בלשונית חדשה)
11. הרשות להגנת הפרטיות: הנחיה 2/2012, הליכי מיון לקבלה לעבודה (נפתח בלשונית חדשה)

המידע במאמר כללי ומבוסס על פרסומים ממשלתיים רשמיים נכון למועד העדכון. הוא אינו מחליף ייעוץ משפטי או בירור מול הגוף הרלוונטי, וכדאי לוודא פרטים עדכניים במקור.