קורסים במימון המדינה: המדריך המלא לשוברי הכשרה, זכאות והגשה

מסלולים ותוכניותעודכן אוקטובר 20268 דקות קריאה11 מקורות ממשלתיים

ללמוד מקצוע חדש עולה כסף, ולפעמים זה בדיוק מה שעוצר אנשים. החדשות הטובות: בישראל המדינה משתתפת בחלק גדול מהעלות של קורסים מקצועיים, ולפעמים כמעט בכולה. המדריך הזה מסביר למה המימון קיים, מי זכאי, אילו קורסים ממומנים ובכמה, ואיך מגישים, צעד אחר צעד, עם קישורים למקורות הרשמיים.

למה המדינה מממנת קורסים

לפי משרד העבודה, תוכנית השוברים נועדה לעודד אנשים ללמוד הכשרה מקצועית, טכנולוגית או תעסוקתית במקצועות שבהם התשואה להכשרה גבוהה, כדי להתקדם לתעסוקה איכותית ולהשתלב בשוק העבודה. במילים פשוטות: המדינה משקיעה בהכשרה כי עובד מקצועי מרוויח יותר, יציב יותר בעבודה ותורם יותר לפריון במשק. לכן המימון גבוה יותר במקצועות שבהם יש ביקוש ותשואה, ונמוך יותר באחרים.

אילו מסלולי מימון קיימים

• שובר להכשרה מקצועית: המסלול המרכזי של משרד העבודה, שעליו רוב המדריך.
• שובר להכשרה טכנולוגית: לימודי הנדסאים וטכנאים ומכינה טכנולוגית בפיקוח המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית.
• שובר להכשרה תעסוקתית: כלים שחסרים כדי להשתלב בעבודה או להתקבל להכשרה, למשל הכנה לבגרות וקורסי שפה.
• פיקדון לחיילים משוחררים: מימון קורס מכספי הפיקדון האישי.
• אמצע הדרך לגיל 50 פלוס: מסלול ייעודי של משרד העבודה.
• קורסים דיגיטליים חינמיים: בבית הספר לקריירה של משרד העבודה בקמפוס IL.

למי מגיע שובר הכשרה

לפי עמוד השירות של משרד העבודה, זכאים לשובר תושבי קבע או אזרחי ישראל בגיל העבודה, כלומר מגיל 18 ועד גיל פרישה, שאינם עובדים, או עובדים ומשתכרים עד 75% מהשכר הממוצע במשק. בנוסף מוגדרות קבוצות שזכאיות מתוקף החלטות ממשלה, בהן תושבי חבל תקומה, אוכלוסייה מאוימת וחיילי מילואים, ומשתתפי תוכנית אמצע הדרך.

נספח א לנוהל מפרט את אוכלוסיות היעד של המשרד, בין היתר:

• גברים חרדים ונשים חרדיות.
• ערבים, בדואים, דרוזים וצ'רקסים.
• אנשים עם מוגבלות, לפי קביעה של גורם מוסמך על נכות של 20% לפחות.
• נשים מגיל 50 ועד גיל העבודה.
• יוצאי אתיופיה.
• מי שחוו משבר תעסוקתי ורוצים לחזור לעבודה או להתקדם מעבודה בשכר נמוך.
• הורים עצמאיים.
• צעירים בסיכון עד גיל 30.

מתי, וכמה פעמים

• פעם בשלוש שנים: לפי הנוהל, הזכאות לשובר להכשרה מקצועית ניתנת אחת לשלוש שנים.
• הכשרה תעסוקתית בנפרד: שובר להכשרה תעסוקתית אינו פוגע בזכאות להכשרה מקצועית או טכנולוגית, ואפשר לקבל עד ארבעה כאלה.
• כל הקודם זוכה: לפי הנוהל, קבלת השובר מותנית בתקציב שנותר, על בסיס כל הקודם זוכה. לכן כדאי לפנות מוקדם.
• החלטה מהירה: הנוהל קובע שהחלטה על הזכאות תימסר בתוך חמישה ימי עבודה מהגשת הבקשה.
• לא כפל מימון: מי שמקבל מימון לאותה הכשרה ממשרד ממשלתי אחר אינו זכאי לשובר עליה.

אילו קורסים יש, ובכמה מממנים

משרד העבודה מחלק את המקצועות לשלושה קווי חתך, לפי התשואה להכשרה. לפי נוהל 2026, המימון מחושב כך: תקרת המימון של המקצוע כפול שיעור ההשתתפות, או עלות הקורס אם היא נמוכה יותר. שיעור ההשתתפות נע בין 50% לבין 90%, לפי סוג ההכשרה וקבוצת המקצוע. הנה דוגמאות מתוך נספח ד:

קו חתך	דוגמאות למקצועות	תקרת מימון
א: תשואה גבוהה	מנהל עבודה בבניין, חשמלאי מוסמך וחשמלאי ראשי, פיתוח ותכנות, סייבר ואבטחת מידע, בודק תוכנה, חשבי שכר, מנהל חשבונות ראשי, מורה נהיגה, נהג משאית, מורשי בטיחות בעבודה	6,000 עד 15,000 שקלים, ובמסגרות וריתוך 25,000
ב: תשואה בינונית	אלקטרוניקה, קירור ומיזוג אוויר, חשמלאי מעשי, שיווק דיגיטלי, ניהול קמפיינים, יבוא ויצוא, מנהל מוסך	6,000 עד 9,000 שקלים, ובטבחות 25,000
ג: תשואה נמוכה	טיפול וסיעוד, אופטיקאות, קוסמטיקה, עיצוב שיער, גרפיקה ועיצוב אתרים, אנימציה, לוגיסטיקה, נגרות	6,000 עד 15,000 שקלים

יש גם מקצועות שמוכרים אבל לא מתוקצבים כלל, למשל איפור ותפירה. במקצועות עתירי תשתית התקרה עד 25,000 שקלים. בהכשרה תעסוקתית יש תקרות נפרדות, למשל עד 3,200 שקלים לרמה בקורס שפה. הרשימה המלאה בנספח ד, ובאתר השוברים של משרד העבודה יש סימולטור לחישוב גובה השובר (נפתח בלשונית חדשה).

באיזה קורס אפשר לממש

לפי משרד העבודה, השובר ניתן בעיקר להכשרה מוכרת ומפוקחת על ידי מינהל הכשרות מקצועיות, שנלמדת במוסד מוכר, או להכשרה מוכרת ומפוקחת על ידי משרד ממשלתי אחר. בתנאים מסוימים אפשר גם בקורס שאינו מפוקח, עם מימון נמוך יותר. את הקורסים והמוסדות המפוקחים מחפשים במנוע החיפוש הכשרה פלוס (נפתח בלשונית חדשה), ואת רשימת המגמות בעמוד הכשרה למקצוע 18 פלוס (נפתח בלשונית חדשה).

איך מתקבלים ואיפה מגישים

זו הנקודה שהכי חשוב להבין: לא מגישים בקשה לשובר לבד. לפי משרד העבודה, בודקים זכאות דרך אחד הגופים המפנים, והם מגישים את הבקשה במערכת השוברים:

• שירות התעסוקה הישראלי. לפי הנוהל, מי שמקבל או תובע דמי אבטלה או הבטחת הכנסה יופנה לשובר דרך שירות התעסוקה.
• מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה.
• משרד הרווחה, דרך תוכניות ומרכזי תעסוקה ייעודיים.
• ג'וינט תבת ישראל.

הצעדים בפועל:

1. בוחרים כיוון: מקצוע שמתאים לכם ושיש בו ביקוש. ייעוץ תעסוקתי עוזר כאן, ראו ייעוץ והכוונה תעסוקתית.
2. מאתרים קורס: במוסד מוכר, דרך הכשרה פלוס, ובודקים מועדי פתיחה ותנאי קבלה של המוסד.
3. פונים לגוף מפנה לפני שמתחילים: למשל ליועץ בשירות התעסוקה. ראו הרשמה לשירות התעסוקה.
4. מקבלים החלטה: הודעה על הזכאות וגובה השובר נשלחת אליכם ולגוף המפנה, ואפשר לעקוב באזור האישי במערכת.
5. לומדים ומגישים לתשלום: השובר משולם בשלוש פעימות, שליש בכל פעם.

איך מקבלים את הכסף

לפי משרד העבודה, התשלומים בהכשרה מקצועית מגיעים במהלך ההכשרה ולפי למידה בפועל:

1. תשלום ראשון: אחרי תחילת הלימודים. מגישים בתוך 45 יום מתחילת ההכשרה, עם אישור רישום וקבלה על התשלום למוסד. מי שלא הגיש את הבקשה הראשונה לא יוכל לקבל את התשלומים הבאים.
2. תשלום שני: אחרי מחצית ההכשרה, בתנאי של נוכחות של 80% לפחות מהשעות שהתקיימו.
3. תשלום שלישי: בסיום בהצלחה, עם תעודת הסיום. מגישים עד חצי שנה מסיום הלימודים, ולא יותר משנתיים מתחילתם.

שימו לב: את הבקשה לתשלום הראשון מגישים בתוך 45 יום. כדאי לרשום את התאריך ביומן כבר ביום הראשון של הקורס. לשאלות יש מוקד שוברים של משרד העבודה בטלפון 1599 500 818.

דמי אבטלה בזמן הקורס

אם אתם מקבלים דמי אבטלה והשתלבתם בהכשרה דרך שירות התעסוקה, לפי הביטוח הלאומי ממשיכים לקבל דמי אבטלה בשיעור מלא, בניכוי תשלומים שמתקבלים בהכשרה עצמה. במקום להתייצב בלשכה מגישים בכל חודש אישור נוכחות. ומי שהשכלתו פחות משתים עשרה שנות לימוד עשוי לקבל דמי אבטלה בזמן הלימודים גם מעבר לימים המרביים שלו, עד 138 ימים. ראו גם דמי אבטלה.

ומה עם מלגת מחיה?

משרד העבודה מפעיל גם תוכנית מלגה חודשית ללומדים בהכשרה מקצועית או תעסוקתית, שנועדה לצמצם נשירה ולעזור במחיה בזמן הלימודים. נכון לעדכון האחרון של עמוד השירות, ביולי 2026, אי אפשר להגיש בקשה בגלל מיצוי התקציב, והמשרד מודיע שיפרסם הודעה אם יוקצה תקציב נוסף. כדאי לבדוק את העמוד לפני שמתכננים את התקציב.

מסלולים נוספים

חיילים משוחררים

חיילים משוחררים יכולים לממן הכשרה מקצועית מכספי הפיקדון האישי, בקורסים ובמוסדות שקיבלו הכרה לכך ממשרד העבודה. לפי עמוד השירות, המימוש נעשה בשובר תשלום שהמוסד מנפיק לקורס אחד, ומשלמים בו בבנק הדואר. לבירורים מול הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון יש מוקד בטלפון כוכבית 5266. ראו גם זכויות חיילים משוחררים בתעסוקה.

גיל 50 פלוס

תוכנית אמצע הדרך (נפתח בלשונית חדשה) של משרד העבודה מיועדת לבני 50 ומעלה, ומשתתפיה מוגדרים בנוהל כזכאים לשובר. הפרטים במדריך חיפוש עבודה בגיל 50 פלוס.

קורסים חינמיים ברשת

בית הספר לקריירה הוא מיזם של משרד העבודה ומערך הדיגיטל הלאומי, עם קורסים דיגיטליים חינמיים בקמפוס IL (נפתח בלשונית חדשה): חיפוש עבודה, כתיבת קורות חיים, הכנה לראיונות, מיומנויות דיגיטליות, יישומי אופיס, ניהול פרויקטים ועוד. אין צורך בזכאות, ואפשר להתחיל היום.

טיפים לפני שנרשמים

• אל תשלמו למוסד ואל תתחילו ללמוד לפני שבדקתם זכאות מול גוף מפנה.
• ודאו שהקורס מוכר ומופיע בהכשרה פלוס, ובדקו באיזה קו חתך הוא נמצא.
• שמרו כל קבלה, אישור רישום ואישור נוכחות. הם נדרשים לכל תשלום.
• בדקו מה הביקוש במקצוע לפני שבוחרים. במגזין של מובטל יש מאמר על הכשרה מקצועית בעולם של בינה מלאכותית (נפתח בלשונית חדשה).
• אחרי הקורס, עדכנו את קורות החיים עם התעודה החדשה, ובדקו את ההתאמה למשרות בתחום בבדיקה החינמית של MyCV (נפתח בלשונית חדשה). משרות לבוגרי הכשרות מחפשים בלוח המשרות של מובטל (נפתח בלשונית חדשה).

שאלות נפוצות

מי זכאי לקורס במימון המדינה?

לפי משרד העבודה, תושבים או אזרחים בגיל העבודה שאינם עובדים או משתכרים עד 75% מהשכר הממוצע, ואוכלוסיות יעד שהוגדרו בנוהל, כמו הורים עצמאיים, אנשים עם מוגבלות, נשים מגיל 50 ומשתתפי אמצע הדרך.

כמה המדינה מממנת?

לפי נוהל 2026, בין 50% לבין 90% מתקרת מימון של 6,000 עד 15,000 שקלים לפי המקצוע, ובמקצועות עתירי תשתית עד 25,000 שקלים.

איפה מגישים בקשה לשובר הכשרה?

דרך גוף מפנה: שירות התעסוקה, מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה, תוכניות התעסוקה של משרד הרווחה או ג'וינט תבת. הם מגישים את הבקשה במערכת השוברים.

אפשר לקבל דמי אבטלה בזמן קורס?

כן, כשההכשרה דרך שירות התעסוקה. לפי הביטוח הלאומי משולמים דמי אבטלה בשיעור מלא, בניכוי תשלומים מההכשרה, ובכפוף לאישורי נוכחות חודשיים.

כל כמה זמן אפשר לקבל שובר?

שובר להכשרה מקצועית ניתן פעם בשלוש שנים. שובר להכשרה תעסוקתית לא פוגע בזכאות הזו.

מקורות

1. משרד העבודה: תוכנית למתן שוברים להכשרה מקצועית, טכנולוגית ותעסוקתית (נפתח בלשונית חדשה)
2. משרד העבודה: נוהל תכנית השוברים, פיילוט לשנת 2026 (נפתח בלשונית חדשה)
3. משרד העבודה: נספח א, אוכלוסיית היעד של המשרד (נפתח בלשונית חדשה)
4. משרד העבודה: נספח ד, רשימת מקצועות על פי קווי חתך (נפתח בלשונית חדשה)
5. משרד העבודה: הכשרה למקצוע 18 פלוס (נפתח בלשונית חדשה)
6. משרד העבודה: הכשרה פלוס, איתור מוסדות וקורסים (נפתח בלשונית חדשה)
7. משרד העבודה: תכנית למתן מלגה ללומדים בהכשרה מקצועית או תעסוקתית (נפתח בלשונית חדשה)
8. משרד העבודה: הכשרה מקצועית על חשבון הפיקדון לחיילים משוחררים (נפתח בלשונית חדשה)
9. משרד העבודה: בית ספר לקריירה (נפתח בלשונית חדשה)
10. משרד העבודה: אמצע הדרך, תוכנית תעסוקה לגיל 50 פלוס (נפתח בלשונית חדשה)
11. הביטוח הלאומי: משתתף בהכשרה מקצועית (נפתח בלשונית חדשה)

המידע במאמר כללי ומבוסס על פרסומים ממשלתיים רשמיים נכון למועד העדכון. הוא אינו מחליף ייעוץ משפטי או בירור מול הגוף הרלוונטי, וכדאי לוודא פרטים עדכניים במקור.