הונאות משרות בעידן הבינה המלאכותית: איך מזהים ומה עושים

תכנון והכנהעודכן אוקטובר 20263 דקות קריאה3 מקורות ממשלתיים

מי שמחפש עבודה פתוח להודעות ממגייסים, וזה בדיוק מה שהופך אותו למטרה. היום קל יותר מתמיד לייצר הודעה משכנעת, אתר מתחזה ואפילו קול מזויף. החדשות הטובות: יש סימנים ברורים, ויש למי לפנות.

איך נראית הונאה בשם מגייס

מערך הסייבר הלאומי נותן במדריך הפישינג שלו דוגמה מוכרת: הודעה בלינקדאין מגורם מגייס של חברה מסוימת, עם בקשה ללחוץ על קישור, להוריד קובץ או להעביר פרטים אישיים ומידע רגיש. לפי המערך, פישינג יכול להגיע במייל, במסרון, בשיחת טלפון ואפילו פנים אל פנים.

הסימנים המחשידים

לפי מערך הסייבר הלאומי, התוקפים מנסים לעורר רגשות שמובילים לפעולה מהירה:

• דחיפות או הפחדה: "ההצעה בתוקף רק היום", "מלאו פרטים עכשיו".
• הבטחה: שכר גבוה במיוחד בלי ראיון, או "הנבחרים הראשונים".
• סקרנות: קובץ "פרטי המשרה" להורדה, או קישור לצפייה בחוזה.
• אמפתיה: סיפור אישי שמוביל לבקשה כספית.

ועוד סימנים מעשיים שכדאי להכיר: בקשה למספר תעודת זהות או לפרטי חשבון בנק לפני ראיון, בקשה לתשלום כדי להתחיל לעבוד, כתובת מייל פרטית במקום כתובת של החברה, ומעבר מהיר לווטסאפ.

דיוג ממוקד והתחזות קולית

המערך מתאר גם דיוג ממוקד, שבו התוקף אוסף מידע על אדם מסוים, למשל מהפרופיל המקצועי שלו, כדי שהפנייה תהיה משכנעת במיוחד. הוא מתאר גם התחזות קולית, שבה תוכנה מחקה קול של אדם אמיתי. ההמלצה של המערך פשוטה: לעצור, לבדוק את כתובת השולח, ולאמת בשיחה יזומה מול הגורם עצמו.

גם הרשות להגנת הפרטיות מזכירה שמידע אישי שמגיע לצד שלישי עלול לשמש לדיוג ולהתחזות, עם פרטים אמיתיים וקישורים כוזבים. זו עוד סיבה לא לפזר מידע אישי בכלים ובטפסים לא מוכרים.

איך בינה מלאכותית עוזרת לבדוק

כלי בינה מלאכותית יכול לשמש "עין שנייה". מדביקים את ההודעה, אחרי שמוחקים ממנה פרטים אישיים שלכם, ומבקשים:

"נתח את ההודעה הזו. אילו סימנים מחשידים יש בה? מה הייתי צריך לבדוק לפני שאני עונה? נסח לי תשובה זהירה שמבקשת לקבוע שיחה דרך המספר הרשמי של החברה."

אבל הכלי לא יודע אם החברה אמיתית, ולא יכול לאמת זהות. את האימות עושים בעצמכם: נכנסים לאתר החברה דרך מנוע חיפוש ולא דרך הקישור בהודעה, ומתקשרים למספר שמופיע שם.

איפה מחפשים בבטחה

מקורות מוכרים מצמצמים סיכון. חפשו משרות בלוח הדרושים של מובטל (נפתח בלשונית חדשה), בשירות התעסוקה ובאתר המשרות של שירות המדינה. במגזין של מובטל יש גם מאמר על ממה להיזהר כששולחים קורות חיים (נפתח בלשונית חדשה). וכדי לא לחשוף מידע מיותר, בדקו מה כתוב בפרטים האישיים בקורות החיים לפי פרטים אישיים בקורות חיים. גם בדברים שלא כותבים בקורות חיים של MyResume (נפתח בלשונית חדשה) יש המלצות בכיוון. לבדיקת קורות חיים, השתמשו בשירותים מוכרים כמו MyCV (נפתח בלשונית חדשה).

נפלתם? כך מדווחים

מערך הסייבר הלאומי מפעיל את מוקד 119, שזמין בכל שעות היממה. לפי דף השירות, אפשר לדווח על הודעות דיוג והתחזות ועל דפים מתחזים בטופס מקוון, במייל או בווטסאפ של המערך, ולצרף צילום מסך, תאריך ושעה וכתובת הקישור. המערך מבהיר שהדיווח אליו אינו מחליף דיווח למשטרה. אם מסרתם פרטי אשראי או בנק, פנו מיד לבנק או לחברת האשראי.

שאלות נפוצות

איך יודעים אם הצעת עבודה היא הונאה?

סימנים נפוצים: דחיפות, שכר חריג בלי ראיון, בקשה ללחוץ על קישור או להוריד קובץ, ובקשה לפרטים אישיים או לתשלום. מאמתים מול החברה דרך האתר והטלפון הרשמיים.

לאן מדווחים על הודעת פישינג?

למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי, בטלפון, בטופס המקוון, במייל או בווטסאפ של המערך. הדיווח אינו מחליף דיווח למשטרה.

האם בינה מלאכותית יכולה לזהות הונאה?

היא יכולה להצביע על סימנים מחשידים בטקסט, אבל לא לאמת זהות. האימות נעשה מול החברה עצמה.

הפעולות הדרושות עכשיו

1. עברו על ההודעות ממגייסים מהשבועיים האחרונים, ובדקו אותן לפי רשימת הסימנים.
2. הסירו מקורות החיים פרטים מיותרים כמו מספר זהות וכתובת מלאה.
3. שמרו את המספר 119 ואת דף הדיווח של מערך הסייבר הלאומי.
4. קבעו לעצמכם כלל: לא לוחצים על קישור בהודעה לא מוכרת, אלא נכנסים לאתר החברה בעצמכם.
5. מחר: הכנה לראיון עם סימולציה.

מקורות

1. מערך הסייבר הלאומי: המדריך להגנה ממתקפות פישינג (נפתח בלשונית חדשה)
2. מערך הסייבר הלאומי: דיווח על אירוע סייבר (נפתח בלשונית חדשה)
3. הרשות להגנת הפרטיות: המלצות להתנהלות הציבור בשימוש אישי במערכות בינה מלאכותית יוצרת (נפתח בלשונית חדשה)

המידע במאמר כללי ומבוסס על פרסומים ממשלתיים רשמיים נכון למועד העדכון. הוא אינו מחליף ייעוץ משפטי או בירור מול הגוף הרלוונטי, וכדאי לוודא פרטים עדכניים במקור.